מי חייב להכניס ספר תורה

מי חייב להכניס ספר תורה

מי חייב להכניס ספר תורה?

הכנסת ספר תורה, היא מצווה מיוחדת ומרגשת עד מאוד ונוגעת בלב כל יהודי בכל שכבת גיל, מהיהודי החשוב ביותר עד ליהודי הפשוט, מילדים קטנים ועד למבוגרים וקשישים כולם באחדות נפלאה ששים ורוקדים עם הספר תורה, ספר התורה קדושתו עצומה, ידוע שהמקום הקדוש ביותר בבית המקדש היה קודש הקודשים שבו היה הארון עם ספר התורה בתוכו, זו הסיבה שלכל יהודי יש חשק עמוק בלב להכניס ספר תורה לבית הכנסת, וזו פשר השמחה הגדולה והתרוממות הנפש והרוח בהכנסת ספר תורה. 

רבים שואלים האם הכנסת ספר תורה היא מצוה או אפילו חובה? במאמר שלפנינו ניתן סקירה נרחבת על כך. 

מצוות כתיבת ספר תורה

מצוות כתיבת ספר תורה היא מצוות עשה מפורשת בתורה, המופיעה בחומש דברים (פרק ל"א, פסוק י"ט): "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל" מכאן למדו חכמינו ז"ל שיש לכל יהודי מצוה לכתוב לעצמו ספר תורה.

המצוה בעצם היא מצות הכתיבה של הספר תורה, וגם אם אדם ירש או ישנו ברשותו בכל דרך שהיא ספר תורה עדיין יש לו מצווה לכתוב ספר תורה, וכמו שאומרת הגמרא בסנהדרין (כא, ע"ב): "אמר רבא אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצוה לכתוב משלו, שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה".

וכך אכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד סי' ער סע' א): "מצות עשה על כל איש ישראל לכתוב לו ספר תורה… ואינו רשאי למוכרו".

חכמינו ז"ל אף הפליגו בחשיבות מצוה זו עד שאמרו "וכל המקיים מצווה זו, מעלה עליו הכתוב כאילו קיבל התורה מהר סיני" (מנחות ל.)".

וכבר כתב הרא"ש במס' מנחות (הלכות ספר תורה סימן א) וזה לשונו: ואומר אני דודאי מצוה גדולה היא לכתוב ס"ת וגם אין למוכרו אלא ללמוד תורה ולישא אשה.

ובטור יו"ד (סי' ער) כתב מצות עשה על כל אדם מישראל שיכתוב לו ס"ת "ומאד צריך לחזר אחריה".

וכתב בספר החינוך (שם) והעובר על זה ולא כתב ספר תורה אם אפשר לו בשום עניין, ביטל עשה זה, וענשו גדול.

ובמנחת חינוך (שם את י') אף מוסיף: ואפשר לכוף אותו כפי שכופים על כל מצוות עשה.

הרי לנו שזה מצוה דאורייתא לכתוב ספר תורה והמבטלה הרי זה מבטל מצות עשה.

האם יש גם חיוב בזמנינו לכתוב ספר תורה?

בדורות עברו הצורך בספר תורה היה רב, שהרי מלבד השימוש בספר התורה בבית כנסת לצורך קריאת התורה, היה צורך בספר התורה כדי ללמוד ולהגות בו, אך בזמנינו כשכל חמשה חומשי תורה מודפסים על גליונות וספרים, ובהם עיקר הלימוד, האם ישנה גם כיום מצות כתיבת ספר תורה? 

ואכן, בזמנינו, פסק בשולחן ערוך (שם הלכה ב') שהמצווה לכתוב חמשה חומשי תורה, ומשנה, וגמרא ופירושיהם, ולא ימכרם אם לא ללמוד תורה ולישא אישה.

זאת אומרת שבכלל מצות כתיבת ספר תורה ישנה מצוה לכתוב חמשה חומשי תורה משנה או גמרא. 

והטעם ששונה זמנם מזמנינו, כתב הטור בשם הרא"ש שבזמן דורות הראשונים היו כותבים ספר תורה ולומדים בו, אבל בזמנינו שכותבים ספר תורה ומניחים אותו בבית הכנסת לקרוא בהם ברבים ולא בשביל ללמוד בפועל, מצוות עשה על כל ישראל אשר ידו משגת לכתוב חמשה חומשי תורה, ומשנה, וגמרא ופירושיהם להגהות בהם.

לפי זה יש לברר האם כיום שהלימוד בדרך כלל אינו בספר תורה והספר תורה משמש בעיקר לצורך קריאת התורה בבית הכנסת האם ישנה גם כן מצות כתיבת ספר תורה?

דעת הבית יוסף (שם) שאכן עיקר המצווה היא לכתוב ספר תורה גם היום, אמנם יש מצווה שהיא בכלל מצוות כתיבת ספר תורה והיא חומשים וגמרות ופירושיהם, אבל מצוות כתיבת ספר התורה ממש עדיין קיימת. 

מאידך דעת הש"ך, ממה שנראה מדעת הרא"ש שכיום המצווה היא רק לכתוב חומשים ומשנה וגמרות ופירושיהם, ואין מצווה כלל לכתוב ספר תורה.

מי שאין לו מספיק כסף כדי לכתוב ספר תורה האם הוא מחויב? 

עוד כתבו הפוסקים (האגרות משה יורה דעה חלק א' סימן קס"ג) שהטעם שהרבה גדולי תורה לא קיימו מצווה זו, מפני שמבואר ברמ"א שאין צריך להוציא יותר מחומש מממונו עבור מצוות עשה, וכמו שאמרו חז"ל "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש".

אמנם אדם שיש לו את הכסף לכתוב ספר תורה ואצלו זה לא מוגדר כיותר מחומש מנכסיו, נראה ברור שחייב לכתוב ספר תורה לפי הפוסקים שגם בזמנינו יש חיוב זה.

לגבי מי שרוצה להתאמץ ולהוציא חומש לצורך כתיבת ספר תורה, כתב באגרות משה (שם) שלא כדאי, ויתכן שאין רוח חכמים נוחה ממנו, משום שלא משאיר את שאר הכסף לצדקות אחרות.

המחמיר לכתוב ספר תורה מכספי מעשר כתב באגרות משה (שם) שנראה שרוח חכמים נוחה ממנו.

כתיבת ספר תורה בשותפות

עוד עצה כדי שכל יהודי יוכל בקלות לקיים מצות כתיבת ספר תורה הוא על ידי כתיבת ספר תורה בשותפות כלומר שהספר תורה שייך לכל המשתתפים, כך כתב האגרות משה (חלק א' סימן קס"ג) שיוצאים בכתיבת ספר תורה בשותפות.

אך יש שכתבו (הערוך השולחן והפתחי תשובה מסתפק בזה) שלא יוצאים ידי חובה בשותפות.

האם כדי לקיים את המצווה אני צריך לכתוב בעצמי את ספר התורה?

לפי מה שהבאנו למעלה משמע שהמצוה הוא שהיהודי בעצמו יכתוב לעצמו ספר תורה, טכנית כיצד נקיים את המצווה,  הרי לא כולנו בקיאים בהלכות סת"ם, במעשה ואופן הכתב, אז איך נוכל לקיים מצוה נשגבה זו? מדברי רבותינו מצאנו מספר אפשרויות לקיום.

א. להשכיר סופר סת"ם כדי לכתוב לו ספר תורה

אפשרות אחת זה פשוט לבקש מסופר סת"ם שיכתוב לו ספר תורה, אמנם זה פחות מובחר מעצם כתיבה לבד אבל הוא מקיים בזאת מצוה וכך אומרים רבותינו ז"ל (מנחות ל, א) "הלוקח ספר תורה מן השוק, כחוטף מצוה מן השוק, כתבו, מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני". ופירש רש"י: "כחוטף מצוה, ומצוה עבד". ומשמע בפירוש מדברי רש"י שהוא מקיים מצוה, למרות שזו לא מצוה מן המובחר וכלשון הגמרא "חוטף מצוה מן השוק" 

גם בספר החינוך מרבותינו הראשונים (מצווה תרי"ג)  משמע שמקיים מצוה וכך הוא כותב: "נצטווינו להיות לכל איש מישראל ספר תורה, אם כתבו בידו הרי זה משובח ונאהב מאוד, כמו שאמרו זכרונם לברכה (מנחות דף ל' עמוד א') כתבו כלומר בידו, מעלה עליו הכתוב כאלו קבלו מהר סיני, ומי שאי אפשר לו לכתבו בידו ישכור מי שיכתבנו לו, ועל זה נאמר (דברים פרק ל"א פסוק י"ט) "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל", כלומר כתבו לכם תורה, שיש בה שירה הזאת".

בספר פתחי תשובה מביא שהגר"א ז"ל פסק כדעת רש"י שהוא מקיים מצוה.

אך הרמ"א פוסק "לקח ספר תורה ולא הגיה בו דבר הוי כחוטף מצוה מן השוק ואינו יוצא בזה", ומשמע מדבריו שכלל לא מקיים את המצווה אם לא מוסיף אות מעצמו בספר התורה כמו שאכן נהוג בזמנינו. 

יש שרוצים לומר שגם לפי דברי הרמ"א שכתב שלא קיים מצוה, זה רק במי שקונה ספר תורה שלם מהשוק בזה אכן לא יצא ידי חובתו, אבל עם השכיר מלכתחילה סופר ומינה אותו שליח שיכתוב בשבילו יתכן שאז גם לדעת הרמ"א קיים מצוה.

ב. לכתוב ולהשלים כמה מילים בספר תורה 

אפשרות שניה והוא מהודרת יותר היא להשלים אותיות בספר תורה כך נאמר בגמרא (מנחות ל, א). אמר רב ששת, אם הגיה אפילו אות אחת, מעלה עליו כאילו כתבו".

וכך פסק הרמ"א "לקח ספר תורה ולא הגיה בו דבר הוי כחוטף מצוה מן השוק ואינו יוצא בזה", משמע שרק אם לא הגיה בו דבר לא קיים אך אם הגיה בו דבר והשלים מילים ואותיות הרי קיים מצוה.

גם הרדב"ז בספר 'טעמי המצות' שלו הביא את דברי בעל 'הקנה' בענין מצוה זו, דמשמע שבאופן כזה יוצאים חובת מצוה כתיבת ס"ת. 

אך לעומתו מצאנו את דברי ה'שאגת אריה' (סי' לד הובא בפ"ת שם סק"ד) "שאפילו לא הניחו לו אבותיו כתובה אלא כל שהוא – אפילו תיבה אחת או אות אחת לבד, והוא גמר והשלים את הכל, לא יצא ידי חובת מצות עשה זו".

ולכן בזמנינו כשרוצים לקיים מצות כתיבת ספר תורה עדיף לכתחילה לקיים את שני העצות שהבאנו גם למנות את הסופר שליח בשבילנו כדי לכתוב ספר תורה, וגם להוסיף אות או מספר אותיות ומילים כדי לקיים את המצוה בהידור.  

האם כשתורמים את הספר תורה לבית כנסת מקיימים גם את המצוה?

בספר תורת חיים כותב שיחיד שכותב ספר תורה ומקדיש אותו לבית הכנסת על מנת שהציבור יקרא בו, לא נוהג כראוי, מכיוון שברגע שהוא מקדישו לצורך בית הכנסת, הרי הוא של הקדש ולא שלו, ולכן לדעתו אין להקדיש ספר תורה לבית הכנסת, אלא אם כן כותב לעצמו ספר תורה אחר.

אך ה'פתחי תשובה' שגם הביא דבריו, הביא לעומת זה הרבה אחרונים (ספר בני יונה; פרדס דוד שם; תורת נתנאל פר' יתרו) שחולקים על כך, וסוברים שכשאדם מקדיש ספר תורה לבית הכנסת כוונתו לטובת ההנאה שבזה, דהיינו שספר התורה הזה יהיה מיוחד לקריאה בעבור הציבור, אבל גוף ספר התורה נשאר שייך לו, ולכן לא פקעה מצוות כתיבת ספר תורה ממנו, ואין לו חיוב לכתוב ספר תורה אחר כדעת ה'תורת חיים'.

למעשה: העצה הכי טובה זה להתנות עם בית כנסת, שנותנים זכות שימוש עם ספר התורה, כך שעדיין ספר התורה שייך לתורם, ובכך לפי כל השיטות מקיים עדיין את המצווה. 

מלבד זאת יש לציין שתרומת ספר תורה לבית הכנסת מלבד חלק המצווה של כתיבת ספר התורה, יש בכך הרבה ענינים נשגבים שמובא בספרים על הזכות והחשיבות של תרומת ספר תורה לבית כנסת כמו שפע וברכה, זרע של קימא, או עילוי נשמה.

לסיכום

האם יש כיום מצות כתיבת ספר תורה? לחלק מהפוסקים ישנה גם כיום מצוה של  כתיבת ספר תורה, ויש שאמרו שהמצוה כיום זה על ידי כתיבת חמשה חומשי תורה, משנה וגמרא, מי שלא יכול לכתוב ישכור סופר וימנה אותו שליח שיכתוב בשבילו, וכן יקפיד להוסיף אות בספר תורה, כמו כן הרוצה לתרום את ספר התורה לבית כנסת עדיף שלא יתנם במתנה אלא שישאר אצלו בחלקו רק ישכיר לבית כנסת את הספר תורה כך שיקיים את המצווה, כל זה מלבד העניינים הנשגבים והסגולות של כתיבת ספר תורה והכנסתה לבית הכנסת. 

גלילה לראש העמוד