כבוד ספר תורה

כבוד ספר תורה

כבוד ספר תורה

ספר התורה, הכתוב בדיו על קלף, משמש עדות נאמנה למתן תורה ולבחירתו של הקדוש-ברוך-הוא בעם ישראל כעם הנבחר. כתוצאה מכך, מצווה לכבד ולרומם את ספר התורה, והעומדים לפניו צריכים ללחבוק אותו ביראת כבוד ואימה, וכפי שאמרו חז"ל: "כל המחלל את התורה גופו מחולל על הבריות, וכל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות".

עמידה בפני ספר התורה

בכל פעם שספר התורה בתנועה, על היושבים לעמוד. דרישה זו חלה כאשר ספר התורה נמצא בתחומו המיועד, כגון בבית כנסת, מועבר מארון הקודש לבימה, אולם אם אדם נמצא מחוץ לבית הכנסת ויכול לראות את ספר התורה דרך חלון או פתח, הוא אינו צריך לעמוד, שכן הוא נמצא בתחום אחר.

לאחר הנחת ספר התורה על הבימה אין צורך בעמידה, שכן הבימה נחשבת לתחום נפרד בשל גובהה. בדומה לכך על פי ההלכה, כאשר נפתח ארון הקודש, העמידה אינה חובה, שכן הארון תופס מקום לעצמו, אך על פי המסורת יש לכבד את ספר התורה ולעמוד אם רק פותחים את הארון לתפילה מסוימת, ללא הוצאת והולכת ספר התורה.

הימנעות מהפניית גב לספר התורה

חלק מהכבוד לספר התורה מתבטא בכך שלא מפנים אליו גב. הכהן הגדול, ביציאה מקודש הקודשים, היה יוצא כשפניו לכיוון קודש הקודשים. כך גם אנו נוהגים כיום להתרחק מהכותל כשפנינו מופנים לעברו, ואפילו תלמיד לא ייפרד מרבו בהפניית גב. הפניית גב מסמלת התעלמות, ואנו לא רוצים להתעלם מספר התורה, ולפיכך, למען קדושת ספר התורה וכבודו, אסור להפנות אליו עורף.

הכנסת ספר התורה

בעת סיום כתיבת ספר תורה, נהוג לערוך חגיגה גדולה, במסגרתה מלווים את ספר התורה לבית הכנסת החדש שיהפוך לביתו. כתיבת והכנסת ספר תורה הם אירועים מרגשים, וכל הקהילה יוצאת ללוות את ספר התורה בשירים ובריקודים.

מלבד זאת, במקרים מסוימים יש צורך בהובלת ספר תורה, למשל לצורך העברתו מבית כנסת אחד למשנהו, וגם בעת זו יש לכבד אותו ולשמור עליו מכל משמר. יש הנוהגים ללוות את ספר התורה עם מניין אנשים, אך לא נקבע כחובה הלכתית.

קדושת ספר תורה

כחלק מכיבוד ספר התורה, יש לשמור על קדושתו מכל משמר. חלק מהשמירה על כבודו היא בחירה בעצי חיים מתאימים (עצי חיים מעץ בשילוב כסף או עצי חיים מכסף ממש), שיספקו לספר התורה את ההגנה המקסימלית מפני נפילות, חס ושלום. 

גלילה לראש העמוד